שורשיו של הטקסטיל עתיקים ועם זאת עולם עיצוב הטקסטיל נמצא בתנועה מתמדת. הטכנולוגיות המשתנות מאפשרות מגוון עצום של צבעים, חומרים, וטקסטורות. לכן בחירת הבד ממנו עשוי הווילון היא אמנות בפני עצמה. הבד שנבחר יכניס הביתה תרבות שלמה שיש לה היסטוריה, הקשרים ואסוציאציות, כמו גם את הפיזיות שלו – התחושה, המגע, הכובד, המרקם.
הבדים הטבעיים, כמו פשתן וכותנה מכניסים הביתה רוך ידידותי לסביבה ונעים למגע. הפשתן הוא יקר יותר מהכותנה וגם נוטה להתלכלך, אבל אין תחליף למראה הטבעי והנינוח שלו, לכן הוא אחד האהובים. ניתן לצבוע אותו בכל צבע שרוצים ולשזור בו בדים אחרים. הקטיפה, שעשויה מכותנה, מכניס חום וברק צבעוני. גווניו משתנים בהתאם לכיוון ממנו מסתכלים עליו. המשי, לעומתו, מעניק מראה מעודן, קריר ואצילי. הוא מגיע גם בשילובים יפים של רקמות וקשירות. בד האורגנזה, שהתפתח מאד בשנים האחרונות והפך גם הוא לאחד הנחשקים, מגניב הביתה תנועה קלילה ואווריריות. הוא מאפשר כניסה מרוככת של אור. ישנו גם העור התעשייתי, המביא איתו ברק ותיחכום.
באופן כללי, הבדים הקלים, כמו טול, משי או תחרה, מתאימים יותר לחלונות הפונים אל חזיתות צפוניות, הפחות מוארות, לעומת הבדים הכבדים והצפופים יותר, המתאימים לחזית המזרחית. במקרים של חלונות מוארים ושטופי שמש כדאי להשתמש בבדים כבדים, או דו שכבתיים, והצבעים המתאימים להם הם הצבעים הכהים יותר, כמו אדום, כחול או חום כהה.
אחרי כל זה תמיד כדאי לקחת בחשבון, שמהבד שנבחר עושים וילון והוא צריך להתאים לפונקציות המשתנות בחדרי הבית השונים, לגודל החדר ולעיצוב הבית. על כך ארחיב במאמרים הבאים…
בד נעים לכולם.
