להכות בברזל הקר

המעצב, אמיר קן-דרור, בחר בברזל גולמי כאלמנט עיצוב מרכזי, ובאמצעות חיבור מחושב בין יתר הגורמים בבית הוא הצליח לרכך את הדימוי הנוקשה של החומר וליצור סביבה ממגנטת, תרתי משמע, ונעימה למגורים.

להכות בברזל הקר

את עיקר תשומת הלב “גונב” המטבח הנמצא משמאל לכניסה, האי הניצב במרכזו, המשמש כשולחן אוכל ומכיל גם משטח אינדוקציה לבישול, מחופה בלוח ברזל גולמי (3.5 מ’א) במראה טבעי.

 

תחושה הממגנטת השתלטה עליי כשנכנסתי לפנטהאוז, ממנו יכולתי לראות כיצד מגדלי המגורים כובשים את שטחי החקלאות, אך לא זו הסיבה לתחושת המגנוט אלא בחירת החומרים הייחודית של המעצב אמיר קן-דרור, ויישומם הבלתי שגרתי.

עיצוב ותכנון מטבח כאשר האלמנט העיצוב המרכזי בבית הוכפל באמצעות קיר מראות
אלמנט העיצוב המרכזי בבית הוכפל באמצעות קיר מראות, שעוצב בחיתוכים אמורפיים משולשים היוצרים דוגמה מעניינת ואשליית מרחב.

 

עיצובו הגברי מאוד של קן-דרור רוכך והותאם לנוכחות נשית בבית באמצעות תוספות של טקסטיל, נקודות צבעוניות מודגשות ופרטי ריהוט שמחברים את העיצוב העכשווי לעבר רומנטי. בכניסה לבית, המיזוג שנעשה במינונים נכונים מתגלה באחת. את עיקר תשומת הלב “גונב” המטבח הנמצא משמאל לכניסה. האי הניצב במרכזו, המשמש כשולחן אוכל ל-8 סועדים, ומכיל גם משטח אינדוקציה לבישול, מחופה בלוח ברזל גולמי (10 מ”מ), במראה טבעי, שמן הסתם, לצורך שמירת הברזל מחמצון והחלודה, עבר תהליך כיסוי מיוחד. משחק הניגודים בין עוביו הדק של הלוח לבין מהות החומר, הצבע הלבן של ארונות המטבח וניתוקם מהרצפה, ניתוק היוצר תחושה של קלילות, הם שפת העיצוב הניכרת בבית. הברזל משמש גם כמשטח שליד הכיור המשוקע בו, ובמקומות נוספים בבית , בעיקר בחיפוי קירות.

פינה משולבת בתאורה נסתרת חופתה בלוח ברזל דק יותר 1.5 מ"מ
פינה משולבת בתאורה נסתרת חופתה בלוח ברזל דק יותר 1.5 מ”מ, והיא נועדה לשמש תוספת אסתטית לסלון.

 

קן-דרור העניק תשומת לב רבה לעיצוב המטבח ולא בכדי. את אלמנט העיצוב המרכזי בבית הוא הכפיל באמצעות קיר מראות, שעוצב בחיתוכים אמורפיים משולשים היוצרים דוגמה מעניינת ואשליית מרחב. הביצוע המורכב חייב דיוק מרבי. גם המקרר הגדול ששולב בין ארונות המטבח זכה לטיפול עיצובי מעניין, הדלתות שלו חופו בלוח זכוכית לבן מט, וסביבו, לפתרון הבדלי העומק בין המקרר לארונות, שולבה מסגרת משופעת בחיתוך גרונג (חיתוך זוויתי) המדמה מסגרת לתמונה.

 

לדיירי הבית, חובבי בישול שמרבים לארח, הוא הוסיף מטבח תפעולי שנועד לטיגון ולבישולים. אל המטבח הנוסף נכנסים דרך דלת סתרים, שנראית כאחת מדלתות הארונות ונמצאת משמאל מקרר. את גאוותו של אמיר קן-דרור ליצירה העיצובית שלו אפשר להבין ולהצדיק, מאחר שמעבר למקוריות, לצורך יישום הרעיון נדרשה אסטרטגיה תפעולית אחרת. העלאת הברזל כיחידה מעוצבת לקומת הפנטהאוז הייתה משימה בלתי אפשרית, ולכן כל עבודות הברזל נעשו במקום. לכך הוכשרה המרפסת הגדולה.

 

באזור החברתי שבו המטבח מככב, בולט חסרונה של פינת אוכל, במיוחד נוכח העובדה שציינתי קודם, שהדיירים חובבי בישול ואירוח. הסבר לכך נתן אמיר קן-דרור: “האורחים והסועדים לוקחים חלק בחוויית הכנת המעדנים, הם אוהבים להיות קרובים. לזה נועד האי המרכזי במטבח שסביבו יושבים בכיף שמונה סועדים. אם מתוכננת ארוחה חגיגית סביב שולחן ערוך, שזה קורה לעיתים רחוקות, פותחים שולחנות מתקפלים”.

 

תשובה מעשית ומוצדקת לבתים שבהם השימוש בפינת האוכל מסתכם במספר פעמים בשנה. כתוצאה מכך, נוצר מרחב נעים בכניסה לבית כשממול לכניסה ממוקם הסלון. לצד פתח היציאה למרפסת חוזר ומודגש אלמנט הברזל. פינה משולבת בתאורה נסתרת חופתה בלוח ברזל, הפעם דק יותר, 1.5 מ”מ, והיא נועדה לשמש תוספת אסתטית לסלון ולא בהכרח מהווה אלמנט פונקציונאלי. כנקודת מרכוז בסלון, בחר קן-דרור להבליט את הספה בגוון צהוב.

 

בקיר מחופה ברזל נתקלים שוב כאשר ממשיכים את הסיור בבית לעבר חדרי השינה, הפעם בחר קן-דרור לתלות על קיר הברזל מראה גדולה תחומה במסגרת מוזהבת, עוד נקודה דרמטית בבית המהווה פרומו לשירותי האורחים שעוצבו באווירה אפלולית, וכוללים משטח לכיור מברזל, כיור ומראה מזהב, אריחי ריצוף גדולים שחורים שעולים על הקיר מאחורי מיכל ההדחה, וכל אלה על רקע של טיח דקורטיבי בצבע מוקה. הברזל ששולב בחדרו של הבן הופך לשולחן כתיבה שנתמך על ידי מגירות אדומות של איקאה, שילוב מוצלח לטעמי.

pic12

כפי שציינתי קודם, שפת העיצוב בבית מובהקת, ואחד מהדברים שמבהירים את השפה הם אלמנטים
שחוזרים על עצמם באופנים שונים. בנוסף לנוכחות הברזל, מורגש שימוש מרומז בזהב המתחבר לפרטי ריהוט נוסטלגיים. הצהוב, צבע לוכד מבט, משוכפל מהסלון ומיושם במגירות בחדר האמבטיה של ההורים וברמיזה גם בשאר החדרים.

pic9

קונספט המשך הריצוף והעלאתו אל הקיר חוזר בחדרי השינה, בחדר ההורים בקיר אשר מאחורי המיטה ואצל
הבן החייל בפינת העבודה. בצאתי מהבית הרגשתי שהסיפור כאן ריתק אותי.

הכתבה פורסמה ב”בנין-ודיור” מגזין פבר’ 2016

 

 

אולי יעניין אתכם גם